GOOD MARK · EPISODE 01 · SHAPE
COCA-COLA
יש מותגים שרואים בפרסומות. את קוקה קולה אני רואה מהחלון.
· SHOSHI BOOK
1915. הבריף.
קוקה-קולה פנו ל-8 עד 10 מפעלי זכוכית עם בקשה אחת: ״בקבוק כל כך ייחודי, שתזהו אותו במגע בחושך, או כשהוא שבור על הרצפה.״ זה לא בריף לעיצוב יפה. זה בריף לעיצוב שאי אפשר להתבלבל בו.
אז. 1916.
הבקבוק שנולד מבריף אחד. צלעות אנכיות, כתפיים עגולות ומותן צרה. מזהים אותו גם בלי לוגו.
היום. 2026.
מ-9 משקאות ביום ל-2.2 מיליארד. ב-1886 נמכרו בערך 9 משקאות ביום. היום החברה מוכרת 2.2 מיליארד משקאות ביום, ביותר מ-200 מדינות. והבקבוק? אותה צורה.
הפרסומת. 2020.
הבקבוק נעלם. ועדיין מזהים אותו. בקמפיין Feel it של Publicis איטליה נשארו רק הלוגו ושתי מילים. את הצורה כבר יש לנו בראש.
צבע? צורה? רגש? מה באמת מזהה אותם?
- 01
צבע COLOUR
מזהים מרחוק. אבל אדום לבד לא שייך לאף אחד.
- 02
צורה SHAPE
הנכס שרק להם יש. מזהים אותו גם בלי לוגו.
- 03
רגש FEELING
התוצאה. זיכרונות ורגשות שנדבקו לאותם נכסים.
הסוד הוא העקביות.
נכסים ברורים ובולטים שחוזרים על עצמם מספיק זמן הופכים לרגש המחבר למותג.


